שור זועם משוחרר בזירה ריקה בקורדובה בספרד
בשמך דורות, הרובע החיה הפראית זאת במטרה לחדד את יצרה ההריגה שלה.
ואז נכנס לאותה זירה פרופסור מייל, בשלווה.
במקום ממקטורן טוויד, הוא לובש מקטורן זהוב ססגוני כמו מטדור רהבתן,
ומנופף בהתרסה בגלימה אדומה אל מול השור, מדרבן אותו.
הפרופסור אינו ברוח בבהלה אלא נראה שליו, בטוח בעצמו ואפילו מנותק.
למשקיף מן הצד נראה שהפרופסור השתגע והוא מנסה להתאבד.
השור הזועם מקבע את מבטו על הפרופסור.
פתאום הוא מסתער מפנה אילו את קרניו הקטלניות.
הפרופסור לא ברוח בבהלה.
במקום זאת, הוא אוחז בידו באחת. קופסה קטנה.
ואז, מול המלצות, הוא לוחץ על כפתור בקופסה והשור נעצר באחת.
הפרופסור בטוח כל-כך בעצמו שסיכן את חייו כדי להוכיח :
הוא למד לשוט במוחו של שור זועם!
הפרופסור בסיפור הוא : ד”ר חוזה דלגדו (Jose Delgado) מאוניברסיטת ייל
שהקדים את שזמנו בעשרות שנים. הוא עשה שורה של מחקרים חלוציים אך מטרידים בבעלי חיים במהלך שנות השישים, שבמסגרתם הכניס אלקטרודות למחוותיהם במטרה לנסות לשלוט בתנועתם.
על מנת לעצור את השור, הוא הכניס אלקטרודות לטריטיום, המעורב בתיאום מטורי בגרעיני הבסיס אשר במוח(האזור האחראי על השליטה בגוף)
בספר שליטה פיזית במוח : לקראת פתוחה של החברה פסיכו-תרבותית)
עבדותו העלתה שאלה מטרידה:
אם מדענים כמו ד”ר דלגדו מושכים בלוטים, מי שולט במפעיל הבובות….
עבודתו של ד”ר דלגדו חידדה הן את ההבטחה העבירה והן את הסכנות הטמנות בטכנולוגיה זו.
דיקטטור חסר מצפון יכול לנצל את הטכנולוגיה כדי להונות את נתיניו הנדכאים ולשלוט בהם.
אבל אפשר גם להשתמש בה לשחרר מליוני אנשים הלכודים במחלות נפש,
בסרט : כן לקוקיה :
מבוסס על ספר באותו שם שנכתב ב-1962 בידי קן קיזי, פעיל אנטי ממסדי בארצות הברית, וצולם בבית-חולים במדינת אורגון, במקום שעליו נכתבה עלילת הספר. העלילה מתרחשת בבית חולים פסיכיאטרי ונסובה סביב אדם שאושפז לאבחון והסתכלות ופוקח את עיני המאושפזים האחרים לעוולות שמתבצעות בהם בשם הפסיכיאטריה. הסרט תוקף את הפרקטיקות הפסיכיאטריות, ומציג אותן ככלי ציני לדיכוי ואף לענישה. הסרט עורר תשומת לב רבה וגרם לשינוי מהותי ביחס הציבור כלפי נושאים הקשורים בפסיכיאטריה, כמו אשפוז כפוי, לובוטומיה וטיפול בנזע חשמלי. הסרט הפך לסרט פולחן ונבחר בשנת 1998 לאחד ממאה הסרטים הטובים ביותר בתולדות הקולנוע האמריקאי.
המנהג היה נפוץ עד כדי כך שבשנת 1949 זכה אנטוניו מוניש בפרס נובל על שכלול לובוטומיה
למרבה האירוניה, ברית המוצעות אסרה על שימוש בטכנולוגיה זו ב1950,
בהצהירה כי ”היא מנוגדת לעקרונות האנושיות“.
לובוטומיה, טענו בברית המועצות, הפכה “מטורפים לאידיוטים”.
נפרים אידשים ולכאב וקהי חושים, ריקים מכל רגש.
בסך הכל, ההערכות הן שכארבעים אלף ניתוחי לובוטומיה נערכו בארוצת הברית בלדבד במרצות העשורים.
במשך השנים נעשו המון ניסויים גם בבני אדם
בפרק הבא אמשיך את הסיפור….
מקורות
ויקפדיה
העתיד של המוח
יוטיוב
