אז ככה זה קרה בלילה באחד לפני כמה שבועות הכלבה שלי בשם : אמה,
התחילה להתנהג ממש מוזר
זה התחיל שפתאום נעלם לה המצב רוח ועד רעשים מוזרים והקאות בשלב מסיום התחלתי להבין שזה כבר לא משהו רגיל
וכנראה שיש פה סכנה ממשית לחייה
–
–
אגב כל הסיפור הזה קורה בזמן שאשתי ישנה עם 2 הילדים בחדר ליד
–
–
נחזור לסיפור
באיזה שלב שאמה התחילה להקיא התחיל לצאת לה דם וממש רעשים שהיא נחנקת.

בזמן שאני מנסה בכל דרך אפשרית לעזור לה ואיכשהו להוצאי אותה ממצב שהיא נמצאת,

המצב מתחיל להיות יותר ויותר גרוע הכלבה עוד על הרגלים אך היא לא שולטת בעצמה

העשונים שלה התגלגלו, היא התחילה לרעוד,
יצא לה קצף מפה, ולא היה לה שלטה בצרכים בנוסף התחילה לשלש בכל הבית דם

בשלב מסיום היא פשוט קרסה הקציפה ורטטה וחזרה לעמוד על הרגלים כי היה לה עוד תקווה

(בשלבים אלו ממש התחלתי לאבד תחושת זמן והכל עצר מלכת)
–
–
באותו הזמן צפיתי מצד בכלבה השניה שלי, (צי’קטה) והרגשתי ממנה כמה היא דואגת למצב ומקווה שיקרה פה משהו שיציל אותה.
(זה היה נראה ממש ככה)
–
נמשיך:
עזבתי את הכלבה בסלון לכמה רגעים, רצתי לחדר השתדלתי להיכנס בשקט, לא להעיר את הילדים, ואז הערתי את אשתי והתחלנו לנסות ביחד כל דרך אפשרית להציל את הכלבה.

בשלב מסיום הכלבה חזרה לעמוד על הרגלים והחלטתי לפתוח לה את הדלת לבחוץ ולתת לה לנשום אויר.

פתחתי את הדלת נתתי לה ללצאת בחוץ חזרתי לבית לקחת מגבת יצאתי בחוץ ואז ראיתי את הכלבה

מתה!!!
:(((

זה לא סוף הסיפור.

אבל כן ראיתי את הכלבה שלי מתה ללא רוח חיים, במשך כמה דקות.

ראיתי אותה שוכבת לא נושמת עם לסת נעולה קצף מפה וללא שום תגובה

בשלב הזה התחלתי להתקשר לכל מיני שירותים דרך גוגל ופייסבוק שרק התהליך המתנה שלהם עשה אותי יותר לחוץ.

ולא נשאר לי בררה אלה להריץ ב2 פלאפונים שלי ושל אישתי
בשיחות למוקדים של וטרינרים, ובאותו הזמן לפותח 4 5 מאמרים בפורמים כמו תפוז משנת 2013 ולקרוא על כל מיני טכניקות איך להציל כלב מהרעלה או מה שזה לא יהיה.

בסופו של מחקר הגעתי לסיכום שלדחוף כפית מלח לפה של הכלב זה הדבר הנכון.

לתוצאה הזאת הגעתי מסיבה שאותה שיטה נכתבה כמה וכמה פעמים בזמנים שונים ובדיונים שונים

זהו יש לי את התשובה ביד אני רץ לאשתי
–
–
–
עברו בערך 10 דקות מרגע שישבתי על המחשב ועד הרגע שהגעתי אם אם הפיסת מידע שיכולה להציל את החיים של הכלבה שלנו.

הכלבה בשלב הזה כבר בבית מתחת למגבת ללא רוח חיים
ואנסה איכשהו מנסה להחיות אותה

באותו הרגע רצו לי סרטים בראש משלב הזה שילד שלי יתעורר בבוקר ללא הכלבה הזאת ועד היום הזה שאמצנו אותה והפכה לאושר נוסף בבית
–
–
לקחנו כפית גדולה של מלח פתחנו את הלסת איכשהו בכוח ודחפנו את המלח לפה ולא קרה כלום.

לאחר אולי דקה אולי שניה אני לא יודע, אבדתי תחושת זמן.
הכלבה התחילה לעשות סימנים שיש תקווה
כן יש תקווה יכול להיות שכלבה חוזרת לחיים!!!

ואז זה קרה היא פתחה את העניים ראיתי ממש איך העשונים מתגלגלים מלמטה (ממוח) כלפי מטה לאמצע העניים וישר מביטות בי במבט של תודה
את הבט אי אפשר להסביר.
אבל הבנתי שהיא הראתה לי ברגע זה את כוחו של תקווה.

אותו הלילה האורך אמה הייתה לידי כל הלילה וישנה עליי ולאט לאט התחילה לחזור לעצמה

לקח תקופת התאוששות אבל היא חזרה לעצמה והיום היא שמחה ומאושרת כמו תמיד ואפשר לומר יותר קרציה ממה שהייתה בעבר כלפי וכלפי האישה אבל אין ספק שזה כייף

אני לא סתם מספר לכם את הסיפור הזה זה סיפור שיש פה משהו מאוד חשוב שזה כוחו של רצון לחיות

כנראה שכלבה שלי אכלה משהו רעיל ואיכשהו הצלחנו להציל אותה אבל את השלב מרגע הרעלה ועד שהיא חזרה לחיים הפיל לי תבונה חזקה מאוד בקיום הזה שלנו בעולם הזה שאנו בותר בעל חיים שוכחים

אנחנו יוצרים שרוצים לחיות ונלחם על כל נשימה ונשימה שלנו ככה הנשמה שלנו שורדת בעולם הזה ללא נשימה אין נשמה
והקצה החוט הדק והמפריד הזה שהיה בין נשימה לנשמה זה תקווה.

שיהיה לכם שבת שלום

ותזכרו לא משנה מה תמיד יש תקווה.